יום שלישי, 1 בספטמבר 2015

שרלוק הולמס

שרלוק הולמס הוא הבלש המדעי הראשון, דמות אהובה על מליוני קוראים ברחבי העולם כולו. 
בספריה ניתן לקרוא ולשאול את כל ארבעת הכרכים של סיפורי שרלוק הולמס. הספרים מיועדים לתלמידי חטיבת הביניים והחטיבה העליונה. 



שרלוק הולמס הוא בלש וסוכן חשאי, המפענח תעלומות ופרשיות עלומות, ופותר מקרי רצח שונים. הולמס מסתייע בשותפו ועוזרו הנאמן ד"ר ווטסון, על מנת לסייע למשטרה ולשירות המודיעין הבריטי. שרלוק הולמס נכתב ע"י סר ארתור קונן דויל, רופא יליד סקוטלנד שבשל מיעוט מטופלים מצא לעצמו זמן לכתיבה יוצרת. 

לשרלוק הולמס יכולת פענוח והסקת מסקנות ייחודית , המסייעת לו לפתור את התעלומות השונות. 
ד"ר ווטסון, העוזר הנאמן, הוא המספר , המסביר לעיתים את המסקנות השונות, אליהן מגיע הולמס.בכתיבת הספרים  התבסס קונן דויל על דמותו של פרופסור ג'וזף בל, שהיה פרופסור שלימד אותו. הולמס הבלש  מתגורר בכתובת אשר אינה קיימת למעשה במציאות, והיא רחוב בייקר 221 ב' - לונדון שבאנגליה.  עובדה זו לא מנעה במשך השנים ממעריצים רבים לפקוד את המקום,שבו קיים היום מוזיאון שנושאו הוא שרלוק הולמס. 

סר ארתור קונן דויל רצה לא פעם להיפטר מדמותם של הבלש ועוזרו ולהתפנות לכתיבת רומנים היסטוריים, אולם הקהל לא ויתר, ודרש להחיות את הדמויות האהובות. קהל הקוראים העריץ את דמותו של שרלוק הולמס, ואל המסופר בסיפורים התייחס כאל עובדות. אחת התוצאות של יחס אוהד זה, היא שסיפורי שרלוק הולמס פורסמו בספרים לא לפי סדר היכתבם ופרסומם הראשוני, אלא לפי התרחשות עלילותיהם. 
קונן דויל, שחיפש דרכים שונות להתפרנס מן הכתיבה, גילה את כתב העת החדש של תקופתו, ה"סטרנד".הוא פרסם בו סיפורים במרווחי זמן קבועים, לקהל קוראים קבוע פחות או יותר, קוראים שכאמור אהבו מאוד את הדמויות ואת הכתיבה שלו.  בין החודשים יולי 1891 לדצמבר 1893 פרסם קונן דויל ב"סטרנד" מדי חודש, עשרים וארבעה סיפורים שגיבוריהם הולמס ווטסון. בסיפור האחרון בקובץ, הנקרא "הבעיה הסופית" נופל שרלוק הולמס אל מותו במימיו השוצפים של מפל הריינבאך, בזרועות אויבו האימתני, אלוף הפשע, פרופסור מוריארטי.





בניגוד למצופה מן הסיפור שבמרכזו עומדת חקירת פשע, בכמחצית מן הסיפורים לא נמצאת בזירת ההתרחשות גופה, ובחלקם הניכר אין כלל מעשה פשע, אלא תעלומה, הנראית מורכבת, והולמס מגלה לווטסון כי מה שנראה מורכב הוא למעשה תעלומה פשוטה. 
במשך השנים יצא שמו של הולמס כאבי הבלשות כמדע מדויק.הולמס בודק את הממצאים בזירה. הוא גם מכיר את כל התקדימים של מקרי הפשע וחקירתם. 

תקופתו של הולמס היא התקופה וויקטוריאנית, הקרויה על שמה של המלכה שהאריכה שנים על כס המלכות יותר מכל ריבון אחר: אלכסנדרינה ויקטוריה. ויקטוריה הייתה אהובה מאוד על הולמס והוא נהג לחורר את קיר ביתו ביריות VR  שמשמעותן ויקטוריה רג'ינה.  היא שלטה על האימפריה הבריטית בעידן של שינויים קיצוניים.
היה זה זמנן של הערים, והוא מאופיין במעבר לערים. באותה תקופה התגוררו בערים בבריטניה כחמישה עשר מיליון איש שהם כחמישים וארבעה אחוזים מאוכלוסיית בריטניה. עם עלייתן של הערים על צפיפותן, חלה עלייה חדה בפשיעה.  שרלוק הולמס צומח למעשה מתוך הכאוס, שבו הוא מנסה להשליט סדר. הולמס מכיר היטב כל פינה וכל סמטה אפלה בעיר, והוא דמות עירונית מאוד.  הוא אינו שייך לכוחות המשטרה הסדירים, אולם מוחו חריף, חד ומושחז. הוא משתמש במוחו לטובת הצדק, לא לטובת החוק. 

עיבודים להרפתקאותיו של שרלוק הולמס צצו עוד בחייו של ארתור קונן דויל. יש יותר חיקויים של שרלוק הולמס מאשר של כל דמות אחרת בספרות.  דמותו של הולמס הונצחה גם בסדרות טלויזיה ובסרטים.