יום שלישי, 24 במרץ 2015

שלום עליכם - טוביה החולב

טביה החולב  מאת שלום עליכם. הספר קיים בספריה בשני תרגומים. האחד בתרגומו של י.ד. ברקוביץ, והשני בתרגומו של דן מירון. שני הספרים מתאימים לחטיבה העליונה.

טביה החולב בתרגומו של דן מירון. הוצאת כתר.  מומלץ ביותר, מעניין וקריא מאוד. 





טביה החולב הוא מחזור סיפורים שנכתב ביידיש בין שנת 1895 לשנת 1914. הוא זכה למספר רב של עיבודים לתיאטרון ולקולנוע, כשהמפורסם מביניהם הוא המחזמר  "כנר על הגג". מחזור הסיפורים מתאר את יחסיו של טביה עם אשתו ועם בנותיו, על ההסתבכויות הרומנטיות של בנותיו , ועל מסעות העסקים שלו.  מתוך הסיפור ניתן ללמוד על החיים בעיירה היהודית, והמתחים העיקריים של בני תקופתו של טביה. טביה נקרע בין דת לחילוניות, בין מסורת למודרניות,בין העיירה היהודית האירופית לחיי הגירה ונדודים. 
הסופר "שלום עליכם" נולד בשם שלום בן נחום רבינוביץ' בשנת 1859 בפריסלב שבאוקראינה.  הוא נחשב לגדול סופרי היידיש של התקופה המודרנית' ולאחד מגדולי הסופרים הקומיים בכל הזמנים.  בהיותו ילד פקדה את משפחתו שורה של אסונות: אביו ירד מנכסיו, אמו נפטרה ממחלה ואת מקומה תפסה אם חורגת. 
בראשית דרכו הספרותית התנסה שלום עליכם בכתיבה בכל הסוגים הספרותיים, סיפורים, מערכונים קצרים, רומנים, פיליטונים , ביקורת ספרותית ואף שירה. 
שלום עליכם ירש את כל הונו של חותנו, ובהיותו בן 28 הפך, במקביל לעיסוקיו הספרותיים, לסוחר בשוק ניירות הערך בבורסה בקייב. לאחר שלוש שנים הוא הפסיד את רוב הונו בבורסה, ולאחר מכן התיישב באודיסה, שם גיבש את דמותו של מנחם מנדל, סוחר יהודי זעיר שאינו חדל מלתכנן תוכניות אשר אינן יוצאות לפועל. 
בשנת 1893 שב שלום עליכם לגור בקייב, ושם גיבש את דמותו של טוביה החולב. טוביה הוא חלבן עני, קשה יום, שמעלה דרך הסיפור את כל הקשיים, המשברים והשינויים שחווה בן תקופתו: משברים כלכליים, מהפכה, מעבד מדתיות לחילוניות. דמותו של טוביה היא דמות אנושית, נוגעת ללב ומלאת הומור. 
בשנת 1907 היגר שלום עליכם לארצות הברית, זאת לאחר מהפכת 1905 והפוגרומים שפקדו את יהודי רוסיה.
שנים אלה מלוות בקשיים כלכליים ובמאבק במחלת השחפת, בצד אהדה גדולה בקרב הקוראים שהובילה בשלב מסויים לשיפור במצב הכלכלי. 
שלום עליכם הלך לעולמו בשנת 1916. 



טביה החולב הוא דמות של יהודי נודד, שרוב בני משפחתו הלכו לעולמם בנסיבות טרגיות. הוא מספר על צרות צרורות, המתפתחות בהדרגה לאסונות אישיים ולאומיים. מה שמצפה לו למעשה היא זקנה בתנאים של עוני מרוד ובמעמד פליט.  יחד עם זאת, הסיפור מסופר בחן רב ובהומור. 
טביה הוא יהודי עני, החי בכפר סמוך לעיירה אנטבקה, בתחום במושב בשלהי המאה ה-19.הוא עוסק בחליבה ובמכירת מוצרי חלב. טביה נשוי ויש לו שבע בנות. הסיפור מעלה את הקשיים שלו מול בנותיו: בעוד שטביה רוצה להשיא את בנותיו לשידוך הגון, רוצות הבנות להינשא לבחירי ליבן. טביה הוא אדם אופטימי ומלא אמונה באל למרות כל הצרות הפוקדות אותו. 
הבת הבכורה- צייטל מבקשת להינשא למוטל, חייט עני וצעיר. בה בעת, ליזר וולף, קצב אלמן ומבוסס כלכלית מבקש מטביה להנשא לצייטל. בסופו של דבר טביה נכנע לצייטל ומתיר לה להינשא למוטל החייט.
הבת השניה- הודל- מתאהבת בסטודנט צעיר, סוציאליסט בשם פרצ'יק הדוגל במהפכות. הם חוששים שהמשטר יאסור את פרצ'יק המהפכן, ולכן נישאים במהירות. תוך זמן קצר נשלח פרצ'יק לסיביר ע"י השלטונות והודל מצטרפת אליו. 
חוה- הבת השלישית מבקשת להינשא לגוי. טביה מסרב ואוסר עליה לעשות זאת. חוה מעדיפה להנשא לאהוב ליבה, ולכן היא בורחת ונישאת לו בחשאי בכנסיה. תגובת טביה: הוא מתייחס אליה כאילו היא מתה ולכן קורע קריעה( מנהג אבלות). 
בתו הרביעית שפרינצע, מתאהבת בבן עשירים בזבזן בשם אהרונצ'יק , מגלה כי לא תוכל להנשא לו ומתאבדת בטביעה בנהר. 
בתו החמישית- ביילקע מתחתנת עם סוחר עשיר, אותו היא לא אוהבת. הוא יורד מנכסיו. 
טביה ובני משפחתו מקבלים (בדומה ליתר תושבי העיירה) צו גירוש מן השלטונות והוא מחויב לעזוב את העיירה תוך שלושה ימים. כשחוה מבינה את חומרת המצב, היא חוזרת אל חיק משפחתה ויוצאת לגלות עם אביה. 


יום שני, 2 במרץ 2015

הצלצול נועד למורים - לזכרו של אורי אורבך ז"ל

לפני כשבועיים הלך לעולמו השר אורי אורבך ז"ל. אורבך היה גם עיתונאי וסופר וחיבר ספרים אותם ניתן לקרוא ולשאול מן הספריה. 



אורי אורבך נולד ב- 28 במרץ 1960, כ"ט באדר התש"ך, נפטר ב-16 בפברואר 2015, כ"ז בשבט התשע"ה. 
אורבך התפרסם כסופר, עיתונאי, פובליציסט. בממשלה האחרונה מונה לשר לאזרחים ותיקים, ולחבר בוועדת השרים לעניניי חקיקה. שימש גם כסגן יו"ר הכנסת.
אורבך כתב מספר ספרים הומוריסטיים לילדים, חיבר את הספר "סבא שלי היה רב" בהוצאת כתר,  שזכה להצלחה גדולה. זהו לקסיקון הומוריסטי למונחים מחייהם של שומרי מצוות. ספרו "ילדה כמוני" זכה לציון לשבח במסגרת פרס זאב בשנת 2000. ספרו "מה מברכים על גלידה- מושגים לילדים ולגם להורים", תורגם לרוסית, ובתחרות שנערכה במוסקבה בשנת 2007 זכה בפרס הראשון בקטגוריה ספרים לילדים בנושאי דת.

אורבך היה ממקימי עיתון הילדים "אותיות" ועורכו הראשון. היה עורך ביטאון בני עקיבא - "זרעים" ואת המדור "הלחי השנייה" בשנות ה-90 בעיתון "נקודה".
הגיש בגל"צ את התוכנית "המילה האחרונה" במשך שנים רבות לצד אברי גלעד ועירית לינור. הוא היה בעל טור שבועי העוסק בעיקר בענייני פוליטיקה ואקטואליה במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" וכן כתב טורים נוספים בערוץ היהדות של האתר ynet ובעיתון "נקודה".  




בספריה ניתן למצוא שני ספרים פרי עטו של אורי אורבך: הספר "הצלצול נועד למורים", והספר "סבא של היה רב". הספר "הצלצול נועד למורים" הוא ספר מצחיק, המאגד בתוכו משפטים של מורים, תגובות על תירוצים, איומים, אזהרות ועונשים, שאלות ותהיות, צעקות בטיולים, אמירות בחדר המורים, קיטורים ותלונות והקנטות. 


הספר " סבא שלי היה רב"( הוצאת כתר)  הוא לקסיקון דתי חילוני,  המייצג את השיח בין דתיים לחילונים בישראל. הספר משעשע מאוד, אויר ע"י נועם נדב, וכולל ערכים כמו " צולם ביום חול", "אתם בשריים?", "דתי מחמד" ועוד ועוד. הספר מאפשר הצצה אל עצמנו, דתיים וחילוניים, כאשר כל אחד מתבונן בעצמו מנקודת מבטו של האחר. הספר כולל גם נספח קצר פרי עטו של קובי אריאלי, על מונחים מעולם העדה החרדית.