קריאת ספרים מעשירה את הידע, השימוש בשפה והדמיון. כאן תקבלו המלצות לספרי קריאה, הנמצאים בספריה וניתנים להשאלה.
במשך מאות שנים סבלו אוכלוסיות שלמות מארה"ב מגילויי גזענות ששיאם בתופעת העבדות. המאבק בגזענות ארך שנים רבות. שני ספרים שמתארים דמויות שנאבקו למען השגת החירות בארה"ב הם הספר "אמת" והספר "מרטין".
שניהם מומלצים מאוד לקריאה וכתובים בצורה קולחת ומעניינת. הספרניות תשמחנה לעזור לכם לאתר את הספרים על המדף.
"אמת"- מאת ז'קלין שיהאן . תרגמה: מירב מילר. הוצאת אג'נדה.
הספר מתאים לחטיבה העליונה.
"אמת"- מאת ז'קלין שיהאן . תרגמה: מירב מילר. הוצאת אג'נדה.
הספר מתאים לחטיבה העליונה.
הספר מתבסס בחלקו על סיפורה של "אמת נודדת", דמות הסטורית שחייתה בארה"ב, ונאבקה בגזענות.
זהו סיפורה של איזבלה, בת למשפחת עבדים שחורים במחוז אלסטר במדינת ניו יורק,שנולדה בשנת 1797 . מתוקף היותה בת למשפחת עבדים נמכרה יחד עם עדר כבשים, בגיל 9, לאיש רשע בשם ג'ון נילי, תמורת 100 דולר. ג'ון נילי הכה אותה, ניצל אותה מינית והתעלל בה באופן שהותיר בה צלקות בנפש לכל ימי חייה. בהמשך נמכרה איזבלה הלאה והלאה, עד שהגיעה לאחוזתו של ג'ון דימונט .
החלק השני של הספר מתאר את החיים באחוזתו של ג'ון דומונט. לבל היו הורים מסורים ודואגים שחיו בחווה אחרת. הם שמרו עמה על קשר. מותה של אמה של איזבלה היה עבורה קשה מנשוא ואביה נותר בודד וזקן ולא היה מי שידאג לו. היא התאהבה בעבד, שחי בחווה אחרת בשם רוברט ונולדה להם בת בשם דיאנה. אולם מששמע בעליו של רוברט על דבר אהבתו לאיזבלה, הכה אותו עד מוות. בל הייתה שבורה ביותר, בהמשך נישאה לעבד אחר בשם טום.
בגיל 29 שנה לפני השחרור המיועד ובהיותה אם לארבעה ילדים, בורחת איזבלה אל החופש יחד עם בתה התינוקת. פיטר בנה נמכר באופן בלתי חוקי בהיותו בן שש והיא נלחמה עליו מלחמה משפטית עד ששוחרר והוחזר אליה. בל חייתה בניו יורק ונלחמה למען הפסקת העבדות, היא נדדה מעיר לעיר ונשאה דברים כנגדה. היא אף נפגשה במאבקה עם הנשיא לינקולן ועם הנשיא גרנט. הספר כתוב בצורה קולחת ומראה את מאבקו של הפרט למען החירות . הרצון להיות חופשי אינו פוחת גם לאחר שנים רבות של עבדות.
ספר נוסף, העוסק במאבק נגד הגזענות בארה"ב הוא הספר מרטין. מומלץ מאוד לקריאה ומצוי בספריה הוא הספר מרטין. מתאים לתלמידי חטיבת הביניים.
מרטין - סיפור חייו של מרטין לותר מאת : תמר ורטה- זהבי. הוצאת עם עובד.
הספר מתאר את חייו של מרטין לותר קינג, שהיה מנהיג המאבק באפלייה ובגזענות בארה"ב. קינג נולד ב- 1929 במדינה ג'ורג'יה, אליה הגיעו ארבע מאות שנה קודם לכן ספינות העבדים הראשונות. התקופה המתוארת בספר היא אמנם לאחר ביטול העבדות באמריקה , אך עדיין מתקיימים חוקים שמפלים אנשים בשל צבע העור שלהם: בבית הקולנוע עליהם לשבת במושבים מאחור, המיועדים לשחורים. בחנות הנעליים אומר המוכר למרטין ולאביו, כי עליהם לשבת במושבים מיוחדים המיועדים לשחורים. כאשר הוא ואימו נוסעים באוטובוס הם משלמים לנהג , יורדים מן האוטובוס ונכנסים שוב דרך הדלת האחורית. הנהג פונה לאמו של מרטין בגסות רוח: "תרדי כבר, כושית." והגרוע ביותר , השחורים היו נעדרי זכות בחירה, ולא יכלו לשנות את החוקים.
"את השמחה שלנו ואת הצחוק שלנו לא יוכלו לגזול מאיתנו" אמרה אמו. ואכן, התחושה הזו עוברת גם אל מרטין והוא הופך , במשך השנים, להיות לוחם חופש.
מרטין הילד חווה גילויי גזענות רבים, חברו הלבן תומס מסרב לשחק עימו על פי הוראת אביו. מרטין הקטן כועס מאוד והוא נשבע להלחם באי הצדק השורר בעולם. אביו מעודד אותו לעשות כן :" אני נשבע שכשאגדל אלחם עד שהעולם הזה יהיה צודק", הניח מרטין את יד ימין על ספר תנ"ך דמיוני ואת ידו השמאלית הרים וזקף את הרים וזקף את אצבעותיה.
"אמן ," חיבק אותו אביו. "תילחם , בן תילחם אבל רק במילים הנכנסות ללבבות ולא בהרמת יד על אף אדם." לא לבן ולא שחור.
מרטין למד באוניברסיטה והיה לכומר. הוא נישא לאישה בשם קורטה והם חיו במדינת אלבמה. שניהם התקרבו לארגוני השחורים בהם היו חברים אנשים שהתנגדו לחוקי ההפרדה הגזעניים. הוא נבחר לעמוד בראש אגודת השחורים של העיר מונטגומרי למען שוויות זכויות. בעקבות מקרה שבו אישה שחורה בשם רוזה פרקס נדרשה לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן, הוא מנהיג חרם על אוטובוסים שהתקיימה בהם הפרדה גזעית. החרם היווה הצלחה גדולה. האוטובוסים היו ריקים מאנשים שחורים. רוזה פרקס נדרשה לשלם קנס כספי בעקבות סירובה לפנות את המקום, אולם היא סרבה לשלם את הקנס. בעקבות זאת נושא מרטין נאום נלהב, והוא קורא להחרים את חברת האוטובוסים עד שיבוטלו כל חוקי ההפרדה הגזעניים. הרעיון התקבל בהתלהבות רבה וחודשים ארוכים נמשך החרם על חברת האוטובוסים של מוטגומרי. מרטין קיבל מדי יום מכתבי שנאה, שבהם איימו גזענים לבנים לפגוע בו, באשתו ובבתו.
מרטין לא האמין במאבק אלים, אולם יום אחד נזרקה פצצה על ביתו, ומחוץ לבית פרצו עימותים אלימים עם שוטרים. בסופו של דבר המאבק בחוק ההפרדה בחברת האוטובוסים של מוטגומרי הצליח, אבל חוק זה נותר בעינו במאות ערים ברחבי דרום ארה"ב, וגם במונטגומרי עצמה פעלו חוקים מפלים ומשפילים.
מרטין נכלא פעמים רבות, ומשך תקופות ממושכות נכנס אל הכלא ויצא ממנו.
הוא היה נואם מחונן ביותר, ויצא לנאום בוושינגטון בהפגנה הגדולה ביותר שהייתה אי פעם בארה"ב. העצרת התקיימה בשלהי חודש אוגוסט 1963. הוא נשא נאום מפורסם שבו חוזרות המילים "יש לי חלום", והן מתארות את חזונו של מרטין לותר קינג בנוגע לביטול ההפרדה הגזעית בארה"ב.
" יש לי חלום שיום אחד באלבמה, שגרים בה גזענים אלימים ומרושעים, יוכלו ילדות וילדים שחורים לשלב ידיים באהבה עם ילדות וילדים לבנים".
ג'ון קנדי, נשיא ארה"ב של אותם ימים, ראה את ההמונים בעצרת והקשיב לנאומים. בעקבות העצרת החליט להעביר בדחיפות את חוק זכויות האזרח. החוק יחייב לבטל את ההפרדה בין שחורים ללבנים בבתי הספר, בבתי החולים, בבתי המלון ובשאר המקומות הציבוריים. החוק יחייב את כל מושלי המדינות של ארה"ב לאפשר לשחורים להצביע בבחירות, ומי שלא ימלא אחריו - יענש.
ככל שהצליח יותר במאבקו, כך גדל זעמם של הגזענים, אולם מרטין לא חשש מפניהם. הוא קיבל שיחות טלפון רבות שכללו איומים על חייו. מרטין אמר: " מי שמפחד להיפגע לא יכול להיאבק ביעילות." גזענים הטמינו פצצה בכנסייה של קהילה שחורה וארבע ילדות חפות מפשע נהרגו, ונערים תומכי " קו קלוקס קלאן", תפסו נער שחור והכו אותו עד שמת.
בהמשך קיבל מרטין לותר קינג פרס נובל.
בארבעה באפריל 1968 הוא נרצח , והוא בן 39. ג'יימס ארל ריי, צעיר גזען ממפיס התנקש בחייו.
אשתו של מרטין לותר קינג לורטה, הפכה להיות מנהיגת התנועה לשוויון זכויות לכל האזרחים בארה"ב. גם ארבעת ילדיו הפכו בבגרותם להיות לוחמים בדיכוי ובהשפלת מיעוטים בארצם.
יום הולדתו של מרטין לותר קינג הפך להיות יום זיכרון לאומי בארה"ב. ארבעים שנה אחרי מותו, בשנת 2009 בחרו לבנים ושחורים בברק אובמה לנשיא השחור הראשון של ארצם.
הספר מתאר את עוצמתו הרבה של קינג, את יכולותיו הרבות כמנהיג, כלוחם שוויון זכויות. קינג הקדיש את כל חייו לביטול ההפרדה הגזעית בארה"ב, וקידום זכויות האזרח בארצו. הוא שילם על כך בחייו, אולם בחיים קצרים אלה הספיק לעשות הרבה למען המיעוטים המדוכאים בארצו.
הספר מומלץ מאוד לקריאה, הוא כתוב בצורה מעניינת מאוד, והוא מתאים לתלמידי חטיבת הביניים.
מרטין למד באוניברסיטה והיה לכומר. הוא נישא לאישה בשם קורטה והם חיו במדינת אלבמה. שניהם התקרבו לארגוני השחורים בהם היו חברים אנשים שהתנגדו לחוקי ההפרדה הגזעניים. הוא נבחר לעמוד בראש אגודת השחורים של העיר מונטגומרי למען שוויות זכויות. בעקבות מקרה שבו אישה שחורה בשם רוזה פרקס נדרשה לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן, הוא מנהיג חרם על אוטובוסים שהתקיימה בהם הפרדה גזעית. החרם היווה הצלחה גדולה. האוטובוסים היו ריקים מאנשים שחורים. רוזה פרקס נדרשה לשלם קנס כספי בעקבות סירובה לפנות את המקום, אולם היא סרבה לשלם את הקנס. בעקבות זאת נושא מרטין נאום נלהב, והוא קורא להחרים את חברת האוטובוסים עד שיבוטלו כל חוקי ההפרדה הגזעניים. הרעיון התקבל בהתלהבות רבה וחודשים ארוכים נמשך החרם על חברת האוטובוסים של מוטגומרי. מרטין קיבל מדי יום מכתבי שנאה, שבהם איימו גזענים לבנים לפגוע בו, באשתו ובבתו.
מרטין לא האמין במאבק אלים, אולם יום אחד נזרקה פצצה על ביתו, ומחוץ לבית פרצו עימותים אלימים עם שוטרים. בסופו של דבר המאבק בחוק ההפרדה בחברת האוטובוסים של מוטגומרי הצליח, אבל חוק זה נותר בעינו במאות ערים ברחבי דרום ארה"ב, וגם במונטגומרי עצמה פעלו חוקים מפלים ומשפילים.
מרטין נכלא פעמים רבות, ומשך תקופות ממושכות נכנס אל הכלא ויצא ממנו.
הוא היה נואם מחונן ביותר, ויצא לנאום בוושינגטון בהפגנה הגדולה ביותר שהייתה אי פעם בארה"ב. העצרת התקיימה בשלהי חודש אוגוסט 1963. הוא נשא נאום מפורסם שבו חוזרות המילים "יש לי חלום", והן מתארות את חזונו של מרטין לותר קינג בנוגע לביטול ההפרדה הגזעית בארה"ב.
" יש לי חלום שיום אחד באלבמה, שגרים בה גזענים אלימים ומרושעים, יוכלו ילדות וילדים שחורים לשלב ידיים באהבה עם ילדות וילדים לבנים".
ג'ון קנדי, נשיא ארה"ב של אותם ימים, ראה את ההמונים בעצרת והקשיב לנאומים. בעקבות העצרת החליט להעביר בדחיפות את חוק זכויות האזרח. החוק יחייב לבטל את ההפרדה בין שחורים ללבנים בבתי הספר, בבתי החולים, בבתי המלון ובשאר המקומות הציבוריים. החוק יחייב את כל מושלי המדינות של ארה"ב לאפשר לשחורים להצביע בבחירות, ומי שלא ימלא אחריו - יענש.
ככל שהצליח יותר במאבקו, כך גדל זעמם של הגזענים, אולם מרטין לא חשש מפניהם. הוא קיבל שיחות טלפון רבות שכללו איומים על חייו. מרטין אמר: " מי שמפחד להיפגע לא יכול להיאבק ביעילות." גזענים הטמינו פצצה בכנסייה של קהילה שחורה וארבע ילדות חפות מפשע נהרגו, ונערים תומכי " קו קלוקס קלאן", תפסו נער שחור והכו אותו עד שמת.
בהמשך קיבל מרטין לותר קינג פרס נובל.
בארבעה באפריל 1968 הוא נרצח , והוא בן 39. ג'יימס ארל ריי, צעיר גזען ממפיס התנקש בחייו.
אשתו של מרטין לותר קינג לורטה, הפכה להיות מנהיגת התנועה לשוויון זכויות לכל האזרחים בארה"ב. גם ארבעת ילדיו הפכו בבגרותם להיות לוחמים בדיכוי ובהשפלת מיעוטים בארצם.
יום הולדתו של מרטין לותר קינג הפך להיות יום זיכרון לאומי בארה"ב. ארבעים שנה אחרי מותו, בשנת 2009 בחרו לבנים ושחורים בברק אובמה לנשיא השחור הראשון של ארצם.
הספר מתאר את עוצמתו הרבה של קינג, את יכולותיו הרבות כמנהיג, כלוחם שוויון זכויות. קינג הקדיש את כל חייו לביטול ההפרדה הגזעית בארה"ב, וקידום זכויות האזרח בארצו. הוא שילם על כך בחייו, אולם בחיים קצרים אלה הספיק לעשות הרבה למען המיעוטים המדוכאים בארצו.
הספר מומלץ מאוד לקריאה, הוא כתוב בצורה מעניינת מאוד, והוא מתאים לתלמידי חטיבת הביניים.
